1. ארכיאולוגיה שאינה חדשה

בני העם היהודי קיימים במרוקו לא פחות 2,000 קיימת, פצח מחורבן אזור נספח, למקרה קרוב ל-30,000 יהודים ברחו לצפון אפריקה מפני חמת הכובש. נוני מקובל שהיו בכל שיער יהודים תיכף קודם לכן, או שלא למעשה מיד 2,500 קיימת. העדות הקדומה סופר לחיי יהודים בתחום הן שני מנורות־שמן, מן המאה אחריו לסה"נ, בצורת המנורה בבית־המקדש, שנמצאו בשטח ווליביליס, עיר רומית לשעבר בקצה הדרום־מערבי שהיא האימפריה, הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים בסמוך לעיר פֶאסְ. בנוסף מצבות יהודיות, חלקן בעברית וחלקן ביוונית, נמצאו באתר, בין מהן מצבתו השייך "ראש בית הכנסת".

בין משתי מנורות־השמן שנמצאו בווליביליס, כיום במוזיאון הארכיאולוגי ברבאט

2. תור הזהב השייך מחשבת ישראל

בעקבות הכיבוש הערבי הראשוני בין השנים 703, ירדה בדבר מרוקו, ועל אודות אמסטרדם פאס במיוחד, רוח מסוג סובלנות שמשכה אליה אוכלוסיה מרהיבה, בכללה יהודים אנשים רבים אשר תרמו לנכס בכישוריהם המסחריים. כנס לכאן העתיקה התפתחה קהליה שוקקת ומשגשגת, שנודעה שנקרא "המדינה". מכאן התפתח תור הזהב המתקיימות מטעם הקהילה היהודית שבנמשך קרוב ל-300 שנה, מן המאה ה-9 לסה"נ עד הרגע המאה ה-11, יחד ישיבות שמשכו אליהן מסיימי הקורס חכמים והוציאו מתוכן תלמידי־חכמים, פייטנים ובלשנים מתוך השורה העיקרית. הסובלנות המתקיימות מטעם הזמן הזו הותירה חותם רב־עוצמה על אודות תרבות יוצאת דופן מרוקו: "מוזיאון יהדות מרוקו" השוכן בקזבלנקה, הוא למעשה היום המוזיאון הבודד באירופה הערבי המוקדש ליהדות.

מקום הכנסת השיש דנאן, פאס


3. זמן קבוע אפלים

אחת בלבד מן התקופות הקשות המתקיימות מטעם רדיפת יהודי מרוקו היתה זאת השייך שלטון אל־מֻוַואחִידוּן (צפון אפריקה, 1121-1269), שושלת מוסלמית קיצונית, שהיתה נחושה לכפות על כולם תמיכה על גבי בסיסי האסלאם וקיום אדוק הנקרא טקסיו. אל מול בני העם היהיודי ניצבה ברירה להתאסלם או למות, והמון אנשים עדיין התאסלמו או גם התאסלמו כלפי־חוץ (מה שהתאפשר תודות לדמיון החיצוני הרב בקרב שמירת מצוות התורה למנהגי האסאלם). סופר סתם באנגלית היהודי־הספרדי יוסף הכהן נכתב ע"י, בין השנים 1557, על הרדיפה העזה "אחר אשר אינה השאירו בישראל שריד ופליט מִתַּנְגָה [שבקצה הגבול הצפוני מסוג מרוקו. א.ר.] או לחילופין אלמאהדיאה [100 ק"מ דרומית משם. א.ר.]".



בשלב מסוים לא הסתפקו ה'מוואחידונים' בהצהרת בני העם היהיודי על אודות התאסלמותם, והם נדרשו לחבוש לראשיהם טלאי צהוב, מציבים את אותם עצמם כיעד למטרות בוז ותקיפה קשים מאלו השייך קודם כל.

חלל החליטה לחוקק בית־אל קזבלנקה

4. ישראל מוצאו הנ קרא הרמב"ם

רבי חיים בן מימון, אחד מהוגי הדעות המצויינים והמשפיעים ביותר בתקופת הביניים, התגורר בשכונה פֶאסְ בשנים 1159-1165. כנס לכאן היגר אליה עם תום שנאלץ לברוח יחד עם משפחתכם מקורדובה שבספרד, שם הוא, מפני רדיפות האל־מֻוַואחִידוּן. (הרדיפות הנ"ל הן כדלקמן כש יביאוהו בעתיד לעזוב אחר פאס ולנוס מזרחה לכיוון מצרים). נקרא נעשה בכל שיער, פעם שאר הדברים, כרופאו האינדיבדואלי מסוג הסולטן, אבל עיקר מעלתה של העיר מיוצר לה, על כמעט כל בו חיבר הרמב"ם את חיבורו המונומנטלי "מִשְׁנֵה־תורה" - אנציקלופדיה הִלְכָתִית בת ארבעה־עשר כרכים המקיפה את אותה כולל התורה. חלל השיש אותה התגורר, דאז הנו תילו. בפאס.

ביתו ששייך ל הרמב"ם באזור פאס, בפתח כתב את אותן קשר ההלכה האדיר מהם

5. מלאח - הרובע היהודי במרוקו

ה"מלאח" הראשוני - הגירסה המזרחית לגטו, רובע מוגדר למגורי יהודים - הוקם בעיר פאס בשנת 1438 והתקיים או גם בתקופה האחרונה. העילה המקורית היתה אתר קבורה מסוג קדוש מוסלמי ששכן ב"מדינה", ואשר, על פי צו מלכותי, כל מי שאינו מוסלמי לא יכול לדור בסביבתו, ועליו לעזוב ולהעדיף אופן את כל. המילה "מלאח" פירושה מלח, משום והרובע היהודי החדש הוקם בנושא מרבץ מלח. בסיומה של ה"מלאח" בפאס, נבנו עדיין מאות רבות רובעי יהודים במרבית מרוקו, כש הפכו עד מהרה - תודות ולהיות העסקי היהודי - לאזורי מסחר ושיווק שוקקים. ה"מלאח" מוקף היה בדרך־כלל חומה יחד שער מבוצר, וממוקם באופן מיידי לארמון המלך או למגורי המושל, בכדי להעניק תמיכה לתושבי הרובע מפני פרעות חוזרות ונשנות; כיוון בני העם היהיודי מילאו עבודת עלינו בכלכלה המקומית. או גם הסביבה, הם ככל הנראה המלאחים שטחים מסחר ויריד שוקקים והומי־אדם, ולא מעט אנשים משמות השיטות המובילות אליו, גורמים את כל זכרם המתקיימות מטעם קהילות יהודיות שוקקות שחיו בהם בעבר.

הדלת הראשית ל"מלאח" של פאס

6. שר יהודי

אהרן (הָרוּן) אִבְְּן בטאש, הינו אחד מן היהודים השונים וש הגיעו לעמדת שלטון איכותית במרוקו - וזיר. אִבְְּן בטאש, שברח למרוקו מספרד מכיוון אימת האינקוויזיציה, השתקע באזור פאס והפך לנאמנו ואיש חצרו מסוג הסולטן עבדל אל־האק. בשנת 1464, בסיום זמן ארוכה אותה הינו אף אחד הכסף מטעם החצר, מונה לוזיר. קשריו יכולים להיות שהביאו למינויו שהיא קרוב שברשותכם, שאול אִבְְּן בטאש, לראש המשטרה ומנהל ארמונו מטעם הסולטן.

אִבְְּן בטאש, שהטיל מיסים כבדים על אודות האוכלוסייה, הואשם על ידי מנהיגים מוסלמים בשימוש בכסף לתמיכה ביהודים מעוטי היכולת של העיר. בנוסף, הינו הואשם בהפרת "חוזה עומר" (המסדיר את אותו קשרי הגומלין רק אחת המוסלמים ל ה"דִ'ימִי" - האזרחים הלא מוסלמים - בארצות מוסלמיות) ככה ששירת במשרה נעימה, תחבורה בדבר סוס ונשא חרב. המנהיגים המוסלמים הסיתו אחר ההמון לפרוע ברובע היהודי, והסולטן והוזיר היהודי שלו הוצאו להורג.


מרחב סופר סתם מצגת . ענקי קבלה

מרוקו היתה ביתם שהיא לא מעטים מגדולי המבוקשים יותר של העולם היהודי, ביניהם רבי פועלים בן עטר (1696-1743), בעל הדירה אשר נקרא "אור החיים" על גבי בו פירושו לתורה; ורבי אברהם בן מרדכי אזולאי (1570-1643), בו ערך כוונה לזוהר.

פעם אחת אתרי אינטרנט ישראליים של המורשת היהודיים במרוקו, האתר הפופולרי מאוד משמש קברו שהיא רבי יהודה אִבְְּן עטר (1655-1733) בסביבה הקרובה פאס, בטבע נעשה רב בעל ניסיון. רבי יהודה - קדוש וחסיד, מלומד בנסים, ונערץ ידי בני העם היהודי והמוסלמים כאחד - סרב להשיג משכורת מהקהילה לפני מלאכתו.

מסופר שרבי יהודה אִבְְּן עטר נכלא בעוון שוא, על־מנת שהקהילה היהודית תפדה את המקום בכופר, אלא גם שהסכום שנתבקש נמכר בשם טוב ממחיר השוק ובני הקהילה אינו הצליחו לאספו. כיון שכך נותר הרב בבור, אם שהמושל החליט להשליכו לגוב אריות. אלא שבמקום טרוף את הדבר, הצטופפו סביבו האריות והתבוננו בתוכה ביראת כבוד בשעה שישב ברוגע בנושא האדמה והגה בתורתו. משספרו זו השומרים למושל זה הזדרז להתחיל את השיער וכיבדו כבוד גדול.

קברו המתקיימות מטעם רבי יהודה אבן עטר, פאס
8. הגנה על גבי בני העם היהיודי בידה

כמושבה צרפתית, מרוקו היתה מורה נהיגה לגזירות אנטישמיות מהצרפתים, תוך שימוש בריתם המתקיימות מטעם הנאצים במלחמת הבריאה דקה. בשנת 1941, סרב הסולטן מוחמד החמישי להעיף אחר 250,000 יהודי מרוקו למחנות ההשמדה הנקרא אירופה. חרף המאמץ להגן לגבי הקהילה היהודית, נכפו איזה סכום כלים אנטישמיים על אודות מרוקו, בו אילצו יהודים שעבדו במשרות ממשלתיות, ברפואה, בבנקאות, ברוקחות, בעיתונאות, בהוראה ובסיעוד בבתי מטופלים לעזוב את אותן שטחים עבודתם. ב-7 בנובמבר, 1942, נחתו כוחות אמריקאים בעניין חופי מרוקו כחלק מ"מבצע לפיד" והשתלטו על ארצנו מהר.

9. הקהילה הרצינית ברחבי אירופה הערבי

בין השנים 1948, עבור שהחלו בניה לבוא ארצה, מנתה הקהילה היהודית במרוקו כ-265,000 קרובי משפחה וחברים, מהו שהפך בו לקהילה היהודית המיוחדת ברחבי אירופה הערבי בזמנה. 3 תירוצים לדבר: קודם, נוכחות רבת־שנים המתקיימות מטעם קהילה יהודית בסקטור בלא גירוש; בהמשך צריך, ההגירה הגדולה ביותר הנקרא יהדות ספרד למרוקו בשל האינקוויזיציה ב- 1492; ושלישית, מעבר שלטון אל־מֻוַואחִידוּן החריג, מעולם אינו נכפתה בדבר יהודי מרוקו המרה בכפיה - כזו שנכפתה אודות מיעוטים ו"דִ'ימִי" נלווים - והם נהנו מהגנת המלך בתמורה לחובתם האזרחית.

מספר. הקמתה בישראל

יחד עם הקמתה בארץ בין השנים 1948, פרצה סדרה מסוג פרעות בערים אוג'דה וג'ראדה שבצפון־מזרח מרוקו, אשר בהן נרצחו 42 יהודים וכ-150 נפצעו מידי המוסלמים. בשל נקרא הניע רבים להימלט מהמדינה. ב- 1961, יצאה ארץ במבצע יכין [כשם אחד מעמודי הנחושת שהעמיד תמימה המלך בפתח בית־המקדש הראשון] - להעלאת יהודי מרוקו. או לחילופין שנת 1964, עזבו הרבה יותר

בימינו פעילות במדינה שלנו כמעט מיליון יהודים ממוצא מרוקאי
מ-97,000 יהודים אחר מרוקו, מאוד לארץ, אשר בה כעת קרוב למיליון יהודים ממוצא מרוקאי.

הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים מצויות במרוקו כ-2,500 יהודים, החלק שלהם בקזבלנקה. לקהילה אנו צריכים קשרים גבוהים ביותר תוך שימוש מלך מרוקו, מוחמד השישי, הנותן סובלנות דתית. במרוקו צריך עשרות בתי כנסת שמורים במקצועיות ופעילים.