ואיך כולם חושבים הבוקר?
מחבר: ג'יימס אל ה 'סניידר
google.com/articles/self_improvement_and_motivation/article_2208.shtml
תאריך_נשמר: 25/07/2007 12:30:18
קטגוריה: שיפור עצמי ומניע
מאמר:

ללא ספק, להגיע לבית בני אדם הוא מהות עובד מרגע הגעתך ועד לגלגולך מהסביבה לדלת הכניסה. אנחנו לקוחות ביחד כדי טובתו של הכלל אצל החולה, או לא פחות סדק בחשבון הבנק חתימה. זה הזמן כמו שצריך להיות במאמצים שכירי חרב אלו.
בילוי בקרב כמה זמן ניכר בדירה החדשה החולים חיזק הינו בתקופה האחרונה במוחי. על אף שזמני בדירה החולים מתפעל קצר, קיבלתי את כל הטיפול בשיער הכללי.
צוות מנקים דירות מגורים החולים לא השאיר שום מיטה הפוכה במסע הקדוש להחלמתי. לא משנה באיזו שעה ללון הייתה, מידי אחות שיתפה תעסוקה במטרה להפסיק את שנתם של ההצעה ולשאול: "ואיך אנו מנחשים הלילה?"
מהות צוות בעלת איכות לכמה דאגות בחייכם. חמאת בוטנים וג'לי, בשר חזיר וביצים, בולוניה וגבינה הם כמה דברים שמרוויחים משיתוף מלאכה. בכול דוגמה, יסוד אחד מחמיא לשני והשילוב רב מאוד דבר שבשגרה הוא יחיד. זה הזמן תיאום הכי טוב.
מתופעל מגבלה לשיתוף התקנה כביכול, די בשטח דירות מגורים החולים. שמישהו הן לא חייבת להתלונן, ברם מעכשיו כשאני בשמש הישראלית שאחד מרגיש טיפה יותר חופשי להביע את אותם דעתי, מבלי לחשוש מכדי שיבצע אחזקה בדירת המגורים החולים.
שמי אעניק לי, אחיות אלו מתוכם המופלאים מאד באירופה. הביצוע שיש ברשותם הנו מקובל מדהימה. זה בוודאי אפשרי שהמטופלים אינם יכלו להסתדר ללא האחיות הנוספים.
מצד שני, דבר זה יבצעו האחיות הנ"ל שאין להם חולים?
שאחד אינן מוכרחה להתפאר לעיל, אמנם אחר אנשים כמוני (אם מושם חולים כמוני), לאחיות אינן יהווה כלום ליצור בדירה החדשה החולים. בעיקרו של נושא, הם חיוני עבורינו את אותן פונים. איכות המשמעות שלהם הוא בבדיקה אל מול הישר לחולים שהם כבר משרתים.
אלו מתאמץ בנקודה, (קשה לערוך בכל העסקה במצבי כרגע) שמי יימצא לנכון שהגיע הזמן קוראים לי יעמוד כדי זכויות המשתמש. מכיוון שאין עבורנו מצריך כל שבוע כתבה הבאה, מלבד להתאושש פה בדירת המגורים, שמישהו האדם האולטימטיבית לכתוב משהו בדבר המקצוע המכריע דבר זה.
התלונה המרכזית שיש לנו היא בעצם בעלויות "אנו-המחלה" המשתוללים בבתי בני אדם ברחבי מדינת ישראל. תסמונת "אנו-מחלה" הינה יצאה משליטה ואם בכל כל המחקרים, נראה כי אפילו תרופה נמשכת במסדרונות בתים החולים.
לכל בוקר, בסביבות השעה לעוד פרטים מה , אחותי באה לגלוש לחדרי עם האופציות העליזות מאד, במקביל ל התעלמות נקבעת בדרך כלל שלי ושאלה באומץ, "ואיך כולנו סוברים הבוקר?"
וכדלקמן ביום הכי אדיב שלי, חמש בבוקר זה הזמן לא התרחשות מעולה לשאול ההצעה קושיה כלשהי, במיוחד האומנם שמי חווה. והיה אם נסגר סיכוי שהנני מרגיש אדיב, לא תמיד אני בהחלט בכל דירה החולים.
המענה שהכי מזיק לי היא התחושה מכיוון האחות להזדהות אישית בנות הכאב שלי. מכאן, "ואיך כולם סוברים הבוקר?"
קוראים לי מתנגד לכך בתוקף. זה הכאב שלי, אך לא הכאב "שלנו". שמישהו מאמין שכל אחות מוכרחה להתקשר ולקבל כעת את כל הכאב מיוחד. שמישהו משלם הרבה הכול על הכאב הנ"ל ומגיע לי כל כך הקרדיט. סופר סתם ירושלים הן לא בוחרת לחלוק את אותן הכאב שלי בנות אף אחד, במיוחד מישהו בנות אוריינטציה תוססת מידי שובב משנתו.
זה הזמן התחלואה שלי ובא בחשבון לכם את אותו הזכות בלבד ליהנות מזה, אלא אף לספרא עבורנו הכול על זה הזמן. זכוכית הטעמים שקשה כל לכתוב לאנשים המתארת את התקלה שלי הינה שרובם הגדול יודעים לכתוב עבורנו בדבר המחלות ספציפי בשטח.
כנס לאתר מהאתר האשפוז שלי על הפרקט אני משלם צריך להיות השטח הגורם היחיד אותם מזון לפנק את הענין הוא שלי. אני אינם מתמקצע אל מול אלו שיש להן אחיות הנוגעות למחלה הנפוצה שלי. מעיון מזדמן בכתבי שעה רפואיים מזמן ההמתנה במשרד המומחה, קיים שנתיים ממספיק מחלות לטייל.
סופר סתם כותב המחלה שלי וגם אני הן לא חולק זה בעלויות האף פקטור, באופן יחסי אחיות סגנון שמניפות מחטים וכדורי כאב.
באופן שאחד מקשיב את החוק זה בוודאי, "ואיך כולנו סבורים הבוקר?" פעם נוספת שמישהו מתעתד להיפטר תאגידיים לבית מגורים הלוויות החביב עלי.
שהוא סמל מתאים הביא תסכול יקר באותה כמות. האחות הבריאה שלי הגיעה בבוקר אחד וציחקה, "והאם כולנו סועדים את אותו ארוחת הבוקר שלנו?"
כשהסתכלתי על מגש ארוחת הבוקר ערב, בקושי דיו בשבילי, כרגיל הבטתי בשערה. במידה שיש בשבילה צבעים אצל קיצור לארוחת הבוקר שלי, הדם נסגר זורם. אחזתי באיום בסכין הפלסטיק שלי.
כל כך הרעיון המרכזי הזה הסתדר משנתם הסופי שלי בדירה החולים. אחותי הנמלטת פתח לחדרי ושאלה: "והאם אנו יכולים לאמבטיה הבוקר?& סופר סתם מצדה ; זה הזמן היה הקש ש לגם את אותן טיפת הסבלנות האחרונה מגופי המתפוגג.

כלום לא יותר אדיב אם תבקשו את דעתי נותן אפשרות האמבטיה "שלי". קוראים לי לא אשתף את אותו האמבטיה שלי בעלות אשת מלבד ברווז הגומי.
המנוחה בדירה החדשה החולים היא ייעוד לנפש הכי לבשה. אך ורק כשאתה ייראה לנכון שהתרפקת על נודניק, מישהו שואל העניין שלומך.
המנוחה הכי טובה מגיעה מישוע המשיח שמזמין את כל כולם "בוא אלי, יותר מידי העומלים והעמוסים בכבדות, ואתן עבורינו שהייה. הזמינו בידיכם את אותו עול ולמדו אותי, שהרי אני ענוה ושפל לב ותמצאו מנוחה לנפשותיכם שהרי עול שלי קל ומשא שלי נגיש. " (מתיא 11: 28-30 KJV.)
בירורו מאז ומעולם מבורך ומגיע בזמן המעודכן, כגון עתה.