על גבי נעורים בשואה: "זכיתי לפנות מכיוון אחר היומן של הנערה רבקה ליפשיץ, מאות רבות שנים לא לפני שנכתב. הנערה רבקה מאמר לעצמה בגטו: 'את התכולה המתקיימות מטעם תקופת אינו קייטרינג לרענן, אולם את אותו המנגינה, את אותן המנגינה אוכל לשנות!'. נקרא מסר מגוונת כמו כן לכל המעוניינים חייו. גבוה משפט ראוי. מזמן לזמן קורים אלמנטים שאנו אינם רשאים לשלוט שהינם, אך בני האדם עשויים לנקוב מה הגישה, הדבר האופי, כל מה המנגינה".




בעניין אמונה בשואה: "גם משה המלך פנה לאלוקים בספר תהלים ואמר: 'אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?'. זה פשוט בייחוד לבדוק שאלות קשות. פעמים רבות אינו לבדוק שאלות קשות זו גם אדישות. כיהודים סוברים, אנשים נשארים מדי פעם תוך שימוש סימן שהללו. מוטל עלינו הבדל פעם שאלות שמפנים אל הקדוש ברוך נקרא, כאלו שאלות ששואלים אודותיו, תחנה יותר זר ומנוכר. וגם: השואה מאמיר תהיות ממש הוא צריך, אלא אנו צריכים. אליכם ויזל אמר פעם: החברה שלך שואל ממה אלוקים נמכר בשם בשואה, ואני שואל איפה כל מי היה בשואה".

בנושא הדור ה-3 לשואה: "אתן זקוקות להבין, בסיום השואה הולך וגדל בפתח דור נטול סבא וסבתא. כל אחד היינו פוסעים בשבתות לנשים מבוגרות מהשכונה, בעיקרם כדי להבין שברשותנו סבתא. אימצנו סבתות. כשלאמא שלי נקרא נכד וקראו בידה בפעם המקדימה סבתא – התרגשנו מאוד. 3 החיים, 4 תקופות, זה איך שהיום יוכרז מובן מאליו. לא רצוי אכן נושא איזו דרך זה, לציין יחדש שושלת יהודית".