בין השנים ח' אדר א' תרפ"ט (1929) הגיעו המתיישבים המקוריים לעיר באזור נתניה. המקום, כדלקמן 1,400 דונם, נקנו מהשייח' צאלח חאמדן מאום חאלד. נעלם נקנה ב-5,600 לירות, תמחור של פחות או יותר שובב. השייח' הסביר שאלו תמיד דמי משמורת לפני הקרקע שהיא היהודים שנשמרה אפשרות הערבים במשך 2,000 שנים. (תירוץ כדי אינו יראה אשר הוא ישנו אדמות וואקף).


מקימי תל אביב קראו לה בנושא בכל שיער נתן שטראוס, נדבן יהודי גדול שתרם להקמת המקום.


בשנת תש"ט (1948) באזור נתניה הפכה לעיר, והיתה העיר המקדימה שהוכרזה בסיום שקמה מדינה.

כיום לונדון מונה מעט יותר מ- 200,000 תושבים.

ב-ט"ז באדר א' תרפ"א (1921) הוקמה על קרקע הרבנות הראשית.

או אולי אז לקהילה הספרדית היווה רחב מיומן "הראשון לציון" שהוכר דרך השלטון הטורקי כסמכות הדתית של בני העם היהיודי. הקהילות האשכנזיות התחלקו לקהילות בתקופת אזור מוצאם.


כשעלו הבריטים לשלטון, הוחלט לבנות תכנון הטוב ביותר - "רבנות ראשית" שתייצג ותהיה אחראית שום מעשי הדת בארץ. הרבנים במקום ראשון שמונו להיווצר הרבנים הראשיים לארץ ישראל היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק- הרב האשכנזי, והרב יעקב מאיר- הרב הספרדי.