ב-ט"ו בכסלו 3 תתקע"ט מצא את מותו רבי יהודה הנשיא חותם המשנה.



רבי יהודה היווה צאצא לכל המשפחה השייך נשיאים המיוחסת לדוד המלך. נולד נעשה נודע כעניו מרווח או בשביל בדרך זו שבתלמוד נכתב עליו: "משמת רבי (יהודה הנשיא), בטלה ענוה ויראת חטא". הוא כונה נפרד "רבי" שכן נמכר בשם הרב האולטימטיבי. קשריו ההדוקים בשיתוף השליט הרומאי אנטונינוס סייעו ליהודים במדינת ישראל באותה משך שלאחר חורבן אזור שני. מפעלו הגדול סופר נעשה חתימת המשנה. המשנה הזאת הסיכום/ תמצות הנקרא התורה שבעל כאן. ככלל, התורה שבעל קיים לא צריכה להיכתב, ותהליך התהוות המסירה לחיית המחמד אמור להיות דוקא עם פה, אבל רבי יהודה הנשיא זיהה שיש צורך בכתיבה, כעבור שתלמידים לא העבירו את מהו שלמדו בדרך מצויינת דייו והתחילו לשהות חילוקי טיפים.


מְלוּמָד הרגיל הנקרא המשנה נקרא יש באופן מיידי קודם כל, ורבי יהודה הנשיא שימש העורך החשוב ביותר השייך המשנה, הנו קבע אילו נוסח ייכלל במשנה, וכמה נקודות הינם.

מפעל חיי האדם הציל רק את התורה שבעל נמצא, שהרי בזכותו המשיכה המסורת מסוג העברת הלפיד היהודי לאורך הדורות. נולד נקבר בדירה שערים שבעמק יזרעאל, אל עורך הדין השתנ לבסוף ימיו.

* * *





ב-י"ז בכסלו תש"ח - כ"ט בנובמבר (1947) החליטה העצרת הכללית הנקרא האו"ם על גבי תפעול ארץ ישראל לעם היהודי במדינת ישראל. ההחלטה התקבלה במסגרת תכנית החלוקה, אותה אזור מהארץ הינו יכול להיות מדינת ישראל יהודית, וחלק מדינה ישראל ערבית. ירושלים ובית לחם היו מסוגלים להיווצר שטחים נייטרליים בשליטת האו"ם, כיוון העבודות הדתיים שבמקומות אלו.


ממצב בני העם היהיודי שימשו חילוקי הפעלות הנוגע לתכנית הנל. שונים ברכו על הצוואה, אולם שאינם חרדיים התנגדו לרעיון ששייך ל ויתור לגבי רהיטים מארץ ישראל. הערבים לעומת זאת דחו את אותה התכנית מכל וכול, ועל אודות מראות מדהימים התנגדות זאת טריק מלחמת השחרור.












* * *



כ"א בכסלו:

במהלך חדר שני התחולל מלחמה אחת בלבד היהודים במדינת ישראל לכותים.



הכותים היו קבוצה שהתגיירה וכדאי שלא יהיה קיבלו אודותיהם את אותו היהדות באופן מוחלט, ולאחר שהתגלה שהם כבר וכולי בעלי אלילים (מצאו פסל בצורת יונה בלב שאליהם בהר גריזים), אמרי חכמות שהם נחשבים כגויים לכל דבר. לאורך מאבקי כח, ניסו הכותים ללכת את מרחב המקדש יותר מידי היהודים תוך כדי הודעה לאלכסנדר מוקדון, ששלט באותה הרבה זמן בחלק משמש השייך העולם, ושכנעו את הפעילות שייתן למקום את המקום מטעם בית המקדש בהר חלל המגורים. בסיומה של שנודע לכהן הגדול- שמעון הצדיק, שהיה משיירי כנסת הגדולה (קבוצה השייך 120 חכמות שחיו מזמן הקמת חלל המקדש השני, וקבעו תוספים יודעי דבר בעם ישראל- כמו נוסח התפילה), הוא לבש את אותן בגדי הכהונה ויצא יחד עם נכבדי ירושלים לצורך אלכסנדר. כשהתקרבו לשיירתו הנקרא אלכסנדר שאל המלך את אותו מלוויו הכותים "מי אלו"?, אמרי לו: "היהודים שמרדו בך". כשנפגשו השיירות וראה המלך אלכסנדר את אותו שמעון הצדיק, תפחת ממרכבתו והשתחווה לו. התקינו לשיער מלוויו למה אני משתחווה לעובד זה? אמר להם: אחר תמונת דיוקנו אני רואה בזמן שאני יורד למלחמה ומנצח. עם סיומה של ששמעון הצדיק הסביר לאלכסנדר שהכותים הטעו את המקום לחשוב שהיהודים מורדים בתוכה, החזיר המלך את אותה חדר המקדש לרשותם ונתן לשיער רשות להעניש את הכותים. כשהגיעו להר גריזים חרשו אודותיו וזרעו את החפץ, למשל שתכננו הכותים בעשיית אל הבית המקדש. את אותם מספר ימים נולד כ"א בכסלו, קבעו כיום שמחה זכר להצלה מטעם אזור המקדש.