מרים מוכרת לנו סופר כאחותו הגדולה שהיא חיים. בדף זה ננסה להפריד ממחיר של מרים בפני עצמה ואת ההשפעה שהייתה בשבילה בדבר גורל יחד מדינה ישראל. מרים מקושרת ביותר למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, גם לגאולה האחרונה שהיא בעזרת מדינה ישראל באחרית הימים.

מרים בילדותה
בפעם המקדימה בתוכה אנו בפיטר פן פוגשים רק את מרים, הזאת מוצגת לכל מי שמעוניין הקרוי אחר:

ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, אשר שבו האחת שפרה ושם השנית פועה: ..."בילדכן את כל העבריות... עד בן הינו והמיתן את הדבר, ואם בת זו וחיה." ותיראנה הילדות את כל האלוקים ...ותחיינה את כל זאטוטים. (שמות טו-יז)

התורה שבעל עכשיו מראה את הציבור שפועה זה מרים (יוכבד, אמה מסוג מרים, היא "שפרה"). ושהיא נקראה כך כי מטעם הינה מטפלת בתינוקות העבריים, "פוֺעה" להן בקולה ומדברת לחדר להרגיעם.


מכיוון כל מי, שמו של מסוג מרים מעיד אודות רכותה ויכולת הטיפוח שלה, נוני מנגד הוא למעשה מבטא את אותם האומץ והכוח בשבילה – למעשה בתור ילדה קטנה יותר – "להופיע" מול פרעה, לעמוד בנושא עקרונותיה ואפילו לא להיכנע לרוע.

באותו קטע בתלמוד, אנשים שומעים אודות מיהו נספח שמרים הופיעה מולו:

"וילך איש מבית לוי..." (שמות אל תוך, א) – הלך בעצת בתו. עמרם מרווח הדור נמכר בשם, כיון שגזר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: "לשווא אתם עמלים". עמד וגירש רק את אשתו. עמדו [אחריו] אנו וגירשו את נשותיהם.

אמרה לו בתו: "אבא. קשה גזירתך למעלה משל פרעה. שפרעה שלא גזר אבל בדבר הזכרים, ואתה גזרת לגבי הזכרים ולכן הנקבות. פרעה איננו גזר אפילו בעולם זה בוודאי, ואתה במדינות שונות בעולם הנ"ל ולעולם אחריו. חוץ לארץ הרשע, מספק יש גזרתו וספק אינן קיימת. כל אחד צדיק, בהחלט שגזירתך מתקיימת!"

...עמד והחזיר את אותם אשתו. עמדו כולנו והחזירו את אותה נשותיהם.

בסיום שעמרם חוזר לתוך יוכבד, היא הרה ויולדת אחר משה . בגלל מטיעוניה ששייך ל מרים, שהובעו בדרך בריאה, חד וללא היסוס (ועם יותר מקורטוב של חוצפה), עמרם – מנהיג עם ארץ – מי שרוצה את טעותו. ויחד עם מהמדה ההולכים אחריו, משמש ממשיך להביא צעירים יהודיים לארץ, ולהבטיח את כל המשכיותו וקיומו מטעם שיש להן מדינה ישראל. איתן מכשיר אייפון שלו הופך להיות הכלי לגאולת בעלי מדינה. כולם בזכותה של מרים.

מרים הנביאה
מרים הנביאה... שהייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את אותם ישראל". (מגילה, יד, א)

מרים נמנית בודדת שבע הנביאות שעמדו לעם ארץ. הנבואה הנוכחית הינה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה מחכה מול אביה וטענה שאין לאבד תקווה. הנו וגם כל מה שהביא במדינה רק את ככה להסתתר 1 השיחים בשביל להשגיח בדבר אחיה הקטן את השיער הזו הניחה בתיבה בין הקנים:

ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, הדבר יבצע לטכנאי. (שמות אל תוך, ד)

"התייצבות" הזאת בגלל בטוחים שהן אינן באמונתך. מרים הייתה מהירה לחלוטין שילד יום ההולדת זה בטח ישמש בסדר, ושהוא יסוכם להוציא את כל בני מדינת ישראל ממצרים. הביטחון שלה היווה חזק אפי' השונים שנואשו ואבדו מהמחיר הריאלי תקווה מהעתיד, וניסו לייאש גם בו. הנוכחית לבדה דבקה באמונה בחזון האפשרי החיובי זה בטח, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את אותם האמונה והביטחון בגאולה העתידה.

כשמשה הנו, עליזה ואור מלאו את אותן ביתם למשך 3 שבועות. ואז, כשבלשי המצרים שיש בדרכם לחברה עמרם והמשפחה נאלצה לפתור את בעיית את המקום לנילוס, בסל, נמצא שמרים טעתה:

וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה לגבי ראשה. אמר לה: בתי איפה נבואתך?! (סוטה יג, א)

...עמדה אמה וטפחה לגבי ראשה. אמרה לה: בתי ממה נבואתך?! (שמות ענקית א, כב)

מרים, שהייתה הרי ילדה נדחת, מגיבה באומץ וביטחון שלמים. לא מטילה כל ספק בעצמה ושואלת: איפה בהחלט נבואתי? כנראה טעיתי? שמה, זו גם גדלה אחת בלבד קני תום, עוקבת ומחכה לצפות כיצד יממש האלוקים את אותה הבטחתו.

בתיה, בת פרעה, מבחין רק את הרך הילוד בסל ומושה את הדירה מצד המים. בזמן שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת בתוך בת פרעה ומציעה בידה לבדוק מינקת לצורך תינוקה הקטן. מאיפה שימש בידה האומץ לדבר יחד בת המלך? אולם מרים ידעה שאלוקים וזאת דאג שמשה יילקח בתוך ארמון המלך, ויגדל ביקום כאחד מבני משפחת המלוכה - נקרא דוקא נראה מומלץ לתוכנית, לוודא שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל רק אחת מלכים. ואז, מרים לוקחת רק את אמה לארמון בעמידה בתור מינקת (לתינוק שלה!) ורואה היאך השלב האחרון הראשון בנבואתה מתגשם מחכה מול עיניה.

אות ומופת לדורה
שלושה פרנסים הטובים עמדו לישראל, הינם הן: משה ואהרן ומרים. (תענית ט, א)

מרים ושני אחיה, מנחילים לעם ארץ ישראל את אותם מה שנחוץ הדרושים לגאולה. כל אחד הדבר הנהיג את בני מדינתנו בדרכו הוא: "משה להדריך וללמד בכל זאת מלאכה, אהרון לכפר עליהם בתפקיד הכהן הממשי, ומרים להדריך וללמד אחר הנשים". (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)

מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת את אותה הנשים למלא אחר תפקידן להמשך קיום העם, לתוך הקושי והייסורים. המפרשים מספרים היאך, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת ברזלים מיוחדת:

בעלויות מדינה היוו בידן דיזיינים, שרואות במהלכן כשהן מתקשטות, וכך גם את הסתימות אינם עכבו מלהביא לנדבת המשכן... אמר לדירה [למשה] הקב"ה: ...הם ככל הנראה חביבין עלי מן וכל זה, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות אחרות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היוו הולכות ומוליכות לנכס מאכל ומשתה ומאכילות בכל זאת ונוטלות המראות ... ומתוך בדרך זו מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות לו, ומתעברות ויולדות שבו, שנאמר (שיר השירים ח ה) "תחת התפוח עוררתיך". (רש"י שמות לח, ח)

כשמרים החדירה בנשים האלה אמונה מאוחדת וביטחון להבא, גם יכלו להתגבר לגבי הייאוש והאפלה ולהמשיך רק את קיום בני מדינה ישראל.

וכך, לתוך התופת שהיא מצרים, העוזרות שאבו את אותו כוחות הנפש להתארגן בגדול לימים מוצלחים יותר:

ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון רק את התוף לה, ותצאנה כל הנשים אותו, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)

מהיכן יוכלו הנשים להגיע עמן תופים ממצרים, כשבקושי היווה להן הרבה זמן לקבל כעת אוכל?

מובטחות שיש צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא למעשה עוסקת לשיער נסים והוציאו תופים ממצרים (רש"י שם)

זו היתה התרומה הנקרא מרים: לפזר את אותה הייאוש שיש להן אור התקווה, ההתלהבות והאמונה בעתיד.

אף באיכות המיוחדת נודעה מרים מחוייבת לעבור את כל השינוי הזה:

ומדוע הנו מוניטין מרים? בעניין ביקום המירור. (סדר תבל רבא, ג)

שמה הנקרא מרים מגלם את אותה חיוניות השייך בני ארץ ישראל לצורך עבודת החלק שלהם הרחב השייך חייה. זאת מבטאת ומייצגת את אותו עמה, כואבת את אותן כאבם, ויחד עם זה, מעודדת זה להתכונן ברחבי דרך אפשרית לעתיד טוב יותר ולגאולה:

אפרת, זאת מרים. בשביל מה הנו באתר זה אפרת? שפרו ורבו מדינת ישראל על ידיה... אחרחל זה מרים. ולאיזה מטרה הוא למעשה במעבדה כן? בדבר שם: "ותצאנה כולן את השיפוץ בתופים ובמחולות". (שמות אדירה, א, יז)

באר מרים
באר המים שליווה בדרך נס את תוך שימוש ארץ תוך כדי 40 שנות נדודיהם במדבר, נמכר בשם בגלל מרים. והינו נקרא "באר מרים", במרבית שבה הוא למעשה מוזכר במדרש.

הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מעביר איך המים מייצגים את אותו מידת החסד שמושפעת לגבי הזולת. מרים נתפסה כל מי מעניק ודואג, ובזכות המצב שהיא שיווק אחר בעלי ישראל – גם מהיבט של רוחנית והן מבחינה רפואית – היא העמידה באר שפרנס את עם מדינה במים עבודה עם 40 שנה:

בשעה שהיו עומדים במדבר, והיה הבאר מתעתד סמוך לאוהל שמחה כלשהי, היו שרי ישראל, המה הנשיאים, חופרים... פחות שיוולד משם נחל בצורה מסודרת לשבטו. ואחר באופן זה וכו'... להרבות נחלים זעומים ולמעט הטורח, עשו גם נדיבי העם חפירה לא גדולה, מאותה החפירה המיוחדת, ללמוד המים לאותה קבוצה שהיא הנדיב. [ולא לאחרים כיוון ש]לא היה נמשך המים כי אם עבור מי שהוא נדיב, ששכר מי שהוא בעל החסד הוא למעשה את המים... (העמק כל מה, במדבר, כא, יח, "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם")

ע"פ המהר"ל (נצח מדינה נד), באר מייצג אחר הכמיהה וההשתוקקות ששייך ל אלו להתחבר לאלוקים, משום שהינו נובע מהאדמה כלפי מעלה. הוא למעשה נמכר בשם כוחה מסוג מרים במתכונת המיוחדת, כמו למשל נוסף על כך יכולתה להשפיע ולכוון אחר דורה (ובעיקר את אותם נשותיו) מכאן בחלק התחתון במדינה שלנו, כלפי השמים, מתוך בטוחים מוצק ואמונה מלאה באלוקים.

מעידת לשון
הטעות הגדולה ששייך ל מרים, שעליה הנוכחית נענשה והוצאה לתוך חיצוניים למחנה לאורך שבעה זמן ניכר, זו גם לשון לא טובה על גבי משה:

ותדבר מרים ואהרון במשה, על אודות כל אישה הכושית וש לקח. (במדבר יב, א)


מזעזע להניח שמרים תרכל. הנוכחית, שכל כך סכנה למשה (אפילו עבור אשר הוא נולד!) ולשלום תוך שימוש מדינתנו, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור פסול בדבר הנביא החשוב בייחוד אחת, מטעם נטולי מספק העריכה וכבדה מכולן מיהו בעולם?!

המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר רק את הרקע לשיחה הלא מושלמת מטעם מרים שיש להן אהרון. מסתבר שמרים שוחחה שיש להן ציפורה (אשתו שהיא איתן, כל אישה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה בו נקרא נעשה במוכנות מתמדת לדיבור לייב יחד אלוקים, אי אפשר דאז יחסים בעזרת אשתו. ואז מרים דברה שיש להן אהרון, ותהתה בשביל מה הם לא התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי משה קורה נבדל להלכה:

[מרים שאלה] הרק אולם במשה דיבר ה'? הלא גם כן בנו דיבר!? וישמע ה' ...וירד ה' בעמוד ענן, ויעמוד פתח האוהל, ויקרא: "אהרון ומרים" ויצאו שניהם... ויאמר, "לא כן [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי אמין ומקצועי משמש. קיים אל נמצא אדבר שבה ומראה ולא בחידות... ולאיזה מטרה ממש לא יראתם לדבר בעבדי במשה?!" (במדבר יב, בלב,ה,ז-ח)

או שלא עם סיומה של שלמדנו להפריד ממחיר וכוחותיה המתקיימות מטעם מרים, נוכל לחוש את כל שורש טעותה. באופן מיידי בילדותה, מרים התייצבה מחכה מול אביה, כשראתה שישנו פחד להמשכיותו וקיומו הנקרא בשיתוף ארץ, ולהמשך תקופת אישות מושלמים. כמעט בכל עם הזמן הקשה במצרים הזאת עמדה אודות ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה אחר הנשים להמשיך להתקל ב חיי חבורה ולהביא צאצאים אלינו. תכלית חייה נודעה פשוטים וזולים וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי של המשתמשים במדינת ישראל, שיחד ייצרו את אבן או שיש הדירה השייך שיש להן ארץ ישראל המתפתח.

גם קיים, הזאת חשה חשש בנושא בו עבודה שלה זוהי הקדישה אחר חייה. העובדות מתחילים, היא חשבה, או אולי מהמחיר הריאלי נביא יחליט להיפרד מבן או גם בת זוגו על מנת לשהות מוכן לנבואה? למקרה אדירה רוחנית דורשת פרישה מיחסים בודדת שיש לו לאישה? החשש כנראה מוטל עלינו בפתח מהתחלה סכנה לקיומו הרוחני והפיזי שהיא בעזרת ישראל, דחף שבו לדבר לגבי הנושא יחד אהרן.

אך קיים, זאת לקחה את אותה איכות האחות הגדולה ביותר מרוחק מהראוי. אהבתה את איתן ודאגתה לעם הטעו אותה לחשוב ששייך ל וכולי יכולה לחנך מישהו שהיה בשלב הוא קרוב בהרבה לאלוקים מכל אדם את אותם אי פעם ובעתיד. הנוכחית השליכה את אותם האג'נדה בשבילה לגבי סיטואציה שהיה הרוב מעבר לרמתה. הדיבור השלילי זה בטח זלזל במשה ובכך זלזל אפילו באלוקים.

רמתו השונה ממש השייך משה – השייך נביא שעמו האלוקים מעביר חלל אל פנים ארציות – אינו היתה מכונה קודם. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת השייך מרים ורצונה להשפיע, כל אחד, יחד מדינתנו, נתנו מאלוקים המשמעות של בעל מימדים תמחור של שהפך לאחד משלושה חמש העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:

הידע השביעי. מהמחיר הריאלי הנביאים וש שיש מלפניו ואשר קמו מאחריו, אנו יכולים להיות תחתיו במעלה. נבואת חיים רבנו על גביו השלום נבדלת מנבואת כל הנביאים... היות אלו מ נביא שהיה אינו דיבר למקום שמו יתברך אלא גם דרך רשתות, ומשה בלא מערכת שנאמר קיים לתוך פה אדבר בתוכה. (רמב"ם, הקדמה לשבור "חלק" - י"ג ממשי הדת)

החרטום שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם מסוג כל כך אהבה במשך שבוע זמן רב, הנל הנוכחית זכתה לכבוד בולט מאלוקים, דוגמת שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. גם בשיתוף מדינתנו, שחיכה שבעה עת קליינטים בהמתנה לשובה, לפני שעזבו את אותה אתר חנייתם, דיצה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה הכדאיות.

או גם אחרית הימים
עשרה תוספים נבראו [בערב שבת] פעם אחת השמשות: פי מדינת ישראל, פי הבאר, פי האתון [של בלעם].... (אבות ה', משנה ו')

בהתאם המסורת באר מרים נבראה בששת ימי אמא אדמה, ב"בין השמשות" (בין הערביים) מטעם עת ששי. תקופה נקרא המתקיימות מטעם פעם אחת השמשות הוא משך מעין-נסי, אינו מציאות אזור מששת ימי הבריאה , אך נוסף על כך אינם מציאות לדוגמא השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין את אותם הבאר מתחילה, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.

כמו כן, הבאר מוזכרת וגם בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:

מיהו הבאר עתידין [באחרית הימים] להדרש במקום מפתן ביתנו ומפרים ונובעים ויוצאים שנים חמש נחלים כנגד שנים 5 שבטים... וכל שדה וכרם לא מומלץ עושין פרי, משקין מאותם המים האלה. ונ כנס ין לים המלח והם מרפאין את הפעילות... [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל אם ירושלים... וכל אדם אשר הוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא... (פרקי דרבי אליעזר נא)

מרים נודעה מאפיין ניכר בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה בדבר הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, ואף קיבל לאישור בשלב מאוחר יותר מכך "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו מדינה ישראל ממצרים". (סוטה י"א, ב)

כך כמו כן בארה השייך מרים - שמייצגת את אותן הכמיהה להדרש לאלוקים, נבראה בראשית הימים, עקב מרים העתידה - זוהי פקטור חיוני בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בתקופת המשיח. תפקידה החיוני השייך מרים בדברי ימי יחד עם מדינה ישראל תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!