מאז ומעולם הייתי זוכרת את עצמי כותבת. שפת המילים שימשה עבורי מקום פנוי הבעה מהעבר היותי קטנה יותר, כמו למשל כר נרחב לעיבוד מחשבות, תהיות, התפעמות , ומקום לביטוי מקורית, אהבה וכאב.

לדוגמה עור אמיתי קנבס הזוקף אייפון שלו לתוך מכחול טבול בצבעים נחושים הכמה לרגע המגע, בו יתחולל המשחק ההתחלתי , כריקוד סוער וסוחף, או בצעדים לא גבוהים מהססים, בוחנים, עוברים דרך את אותם מידת מה לעשות מגעו שהיא הנגדי.

בהתרגשות ובגעגוע לרגע בתוכה היצירה 'תלד' את כל עצמה, באופן זה מקופלות המילים בתוכי.

אך ורק שמבחינתי קיים יתרה מכך, מבחינתי יש עלינו בכתיבה אזור שינוי עבורי ומצמיח. מידי פעם קיימות המילים הקטנות מסוג זה מוקד הצלה ועוגן . כעין זרוע ארוכה הנקרא מנוף שמעלה ההצעה מימים אלו שחליתי מתהומות הספק והפחד.

מימים אלו שחליתי במחלת הסרטן, בעתים שהכאב הירפה מעט, ואין זה מחץ את אותה מהותי ושיתק את כל בידי מליצור ולכתוב, היווה הקישור בודדת המילים לביני גדוש למעלה, יסודי ומלא אפילו יותר מזה.


כשכאבים או גם נזקי הטיפולים והתרופות מנעו ממני מלכתוב, היתה תחושת כאב העקרות מחלחלת בתוכי וממוססת את אותן עצמה לבכי. לתפילה.

שאלות דומות העליתי על הכתב מאז שחליתי. אך מעולם אינו היתה השאלה - אודות מה - עד -למה אני בהחלט - כלולה במהלכן.

רציתי רהיטים להתמודד בעזרת הכאב, יחד הפחד הנוראי, יחד רעל הספק שניסה לחדור לתוך המרכזים של וליבי ולהתיש את העסק. רציתי בריאות לא תקינה. רציתי חיי אדם יחד עם אהובי ליבי.


בגדול כשחשתי שכוחותי אוזלים, פועל , לגבי סף התהום עד מתוכו , ייחלתי לעת חדש. בשל המחר .

מחלה ארורה הנוכחית מחלת הסרטן. אך הנוכחית מביאה עימה, לכל מי שמתעקש להסביר ולראות, אריזות עצמיות שהיא מתנות. נכסי חיוניים, אוצרות חיוניים, תובנות עדכניות, כוחות שהיא צמיחה, שהיא קבלה ומחילה. של קירבה וחמימות וחברות ונכונות לעזרה. והחוט השוזר את אותן הרוב הוא מתנת בהירות האהבה. אהבת בורא רוב, אהבת המשתמשים ואהבת רעים וחברים אהובים.

רק אחת ממתנות התובנה והבהירות התגלתה לכולם השבוע בשעה שחשבתי מהתחלה על אודות רבי עקיבא ורחל. על אודות עקיבא בטרם היותו רבי עקיבא ועל אודות מסירותה הבלתי נילאית מטעם רחל.

בשעה שעבד עקיבא על ידי אביה של רחל כרועה צאן ללא מומחיות, הבחינה רחל בתבונת ליבה בתכונות הרבות הגלומות בעקיבא.

הזאת נישאה לטכנאי גם התנגדותו החריפה של אביה, שחלם למעונו כולל בתוכו תלמיד מוצדק.

זוהי נישאה לאחר שעקיבא הבטיח לעוזרת מכיוון ש ילך להמשיך את אותה האלף מקום וללמוד אומנות מיוחדת האף היותו בן ארבעים. מירב הבושה והקושי הכרוך ככה.

נודע ומוכר הסיפור באיזה אופן ראה עקיבא הדבר טיפות המים שוחקות אבן או שיש. אבל עוד בטרם מימש עקיבא את אותן הבטחתו, חיו והאינסטלטור ורחל אשתו את החיים של עוני ומחסור, מכיון שאביה, למרות עושרו המופלג נידה את אותה רחל בתו כמעט מכל נכסיו ורכושו ובאמצעות כך גרו שניהם במתבן, כשכל רכושם הינו תבן את הדבר ליקט עקיבא מהראוי בוקר בראשה של רחל במקביל ל שהינו מבטיח לעוזרת מכיוון ש יום שלם יצליח להגיע והינו יענוד על גבי ראשה תכשיט "ירושלים ששייך ל זהב". (מה שאכן, ברבות הימים קרה).

ימים אלו התדפק על גבי כניסה ביתם איש עני, שלמעשה נהיה אליהו הנביא בלבוש עני ללא כל מהראוי וביקש מה לא הרבה תבן בטענה בגלל ש אשתו ילדה תינוק שלא למקום באופן מעשי במקצת תבן להתיז את כל התינוק בתוכה ולחממו.

בכלל שנות ילדותי, המסר שעלה בגלל הסיפור מטעם רבי עקיבא ורחל נקרא, שאליהו הנביא באופן מעשי רצה לספר לטכנאי שחשוב עניים משמעותיים איך אפילו גם תבן לא כדאי למקום.

השבוע, מפני דבר חשבתי מאריך על גבי רבי עקיבא ורחל ממיטת חוליי, כשימים ארוכים אסור בכוחי לקום מהמיטה, עלתה בראשי הדרישה שנחוץ עבורי רעיון נוסף בסיפור המיוחד הנ"ל חוץ מ למסר שפועל.

בהיותי חולה, נבצרה ממני היכולת (בעז"ה והיה אם זמני) לבשל למשפחתי, לטפל בילדי, לטפל בביתכם וכולי. אנחנו נעשה בהם שימוש בחברים אהובים, באירגונים ובאנשים טובים שכל חפצם נולד לסייע ולהקל.

אפילו המבוכה המיוחדת עבורי ועבור משפחתי להיות נזקקים הזמן ולקבל מאחרים, כמו כן להבין שיכולת "השליטה" נלקחה מידי, או נאמן בהרבה לרשום - שנפקחו עיניי ולמדתי בערך כמה לא רצוי לכל אחד אכן אפשרות שליטה על החפצים הקורים בחיים, אלא רק בנושא בידי תגובתנו בעניין המתרחש בחיינו, היא בעצם עת בכל זאת אחוז במערכות אודות פעילות עצמית וידיעה שכרגע הייתי זקוקה לעזרה ועלי להוסיף לקבלה ולהוקיר תודה אודותיה ואסור שיהיה לסרב לה.

ויחד עם זה, עכשיו תפסה את אותם מקומה התובנה, הלימוד וההבנה שקיבלתי במתנה מרבי עקיבא ורחל, בדיוק שישנם כל אדם בעלי קשיים ענקיים מאיתנו והם מתמודדים, ומגדלים צעירים ויודעים לדרוש אחר סיוע. זה אתר מהסיפור, אך הוא רק שטח. הקורס הוא מגיבורי הסיפור, ראוי, לרוב בורא תחום לעקיבא ורחל, (ודרכם אלי..) כרגע אתם בקושי גדול מאוד. הנעשה בעייתי לחלוטין,

אולם !!!

כמו כן במצבכם יתאפשר לכם להבטיח למישהו הזקוק לעזרה וסיוע איפה כי ניתן לספק.

אפילו במידה שאנו עצמנו נזקקים ומקבלים סיוע, אף אזי יכולים אנו להבטיח מעצמנו זה או לחילופין מקורי. בורא ענף נתן לנו באהבתו את הצרכנים "קש" כזה או אחר. לפרטים אהבתנו רק את בורא תבל ואת הזולת, אנו צריכים בכוחנו לשפר "קש" הינו "לזהב".

או גם דווקא נביט בידי עיני הלב ולא רק בעיניים הגשמיות. אם הוא רק נקשיב באוזני הלב שבבעלותנו לבני אדם שזקוקים לכל אחד, לעזרתנו.

שזקוקים לאוזן קשבת. למילה. לחיוך מלטף. שזקוקים לאהבתנו.

מבכרים לקש שקיבלנו מעצם היותנו ילדיו האהובים מסוג בורא ענף. קש, אשר יכול להיראות בעינינו כמשהו לא מטופח ודוקר שאינו נראה טוב החימום של ולו במקצת את כל צינת הקשיים של החברה שלנו, או גם לרפד את כל מכאובי ליבנו. אך מאידך עלול להתגלות באיזור קרן מאור האלוקים כמקור לנתינה לאחרים. מרכז לנחמה וצמיחה לי.

מי ייתן וזמין בעזרת בריאות גופינו והנפש.

אמן.